Chapter 14 Melachim II

Chapter 14

Melachim ב (Kings II (A Teachers' Guide

Home || Intro || 1 || 2 || 3 || 4 || 5 || 6 || 7 || 8 || 9 || 10 || 11 || 12 || 13 || 14 || 15 || 16 || 17 || 18 || 19 || 20 || 21 || 22 || 23 || 24 || 25

Project of 613.org - Largest Archive to Date of Jewish Sound and Video on the Internet!

Chapter 14

Verses 1-4

בשנת שתים ליואש בן יואחז... מלך אמציהו בן יואש מלך יהודה... ועשרים ותשע שנה מלך..... ויעש הישר בעיני ה' רק לא כדוד אביו ככל אשר עשה יואש אביו עשה

רק הבמות לא סרו עוד העם מזבחים ומקטרים בבמות

ויעש הישר בעיני ה' רק לא כדוד אביו ככל אשר אשר עשה יואש אביו עשה

Amatzyahu was like his father, Yoash: Yoash, too, kept the mitzvot, but not out of love for Hashem, as David Hamelech had done, but out of habit (מצוות אנשים מלומדה); and when his mentor, Yehoyada, died, he went astray (see Melachim II 12:3).

Verses 5-6:

ויהי כאשר חזקה הממלכה בידו ויך את עבדיו המכים את המלך אביו

ואת בני המכים לא המית ככתוב בספר תורת משה אשר ציוה ה' לאמור לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על

אבות כי אם איש בחטאו יומת

ויך את... המכים את המלך אביו

See Melachim II 12:21, where the assassination is described.

ככתוב בתורת משה... לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות...

This is a direct quote from Devarim 24:16. Besides the simple pshat of the verse in Devarim, which is that a son is not to be put to death for a transgression committed by his father (as is its meaning here in Melachim), the Oral Law says that it also refers to not accepting the testimony of relatives of a defendant. (Radak, Malbim)

This is one of the few direct references to the Torah and its laws in the Prophets. Note, also, that the Pentateuch is called here "the Torah of Moses". One can see here that the Torah was well known and applied.

Verse 7:

הוא היכה את אדום בגי המלח עשרת אלפים ותפש את הסלע במלחמה ויקרא את שמה יקתאל עד היום הזה

ותפש את הסלע במלחמה

The "rock" was a fort carved into rock. (Radak)

ויקרא את שמה יקתאל

The full story of the events appears in Divrei Hayamim II 25. This battle became the source of trouble for Amatzyahu (a kihui shinayim), as we shall see in verse 8.

Verse 8:

אז שלח אמציה מלאכים אל יהואש בן יהואחז בן יהוא מלך ישראל לאמור לכה נתראה פנים

אז שלח אמציה מלאכים אל יהואש... לכה נתראה פנים

After the battle with Edom, Amatzyah suggested a confrontation with the king of Israel. In Divrei Hayamim II the story is told of how Amatzyah had originally hired mercenaries from Israel, but was discouraged from using them after he was rebuked for this by a prophet. He sent them home, and they, in their disappointment, raided cities in Yehudah, causing great damage. Amatzyah felt that it was important to retaliate against the kingdom of Israel for this, in an open confrontation. (Radak)

* Why did Amatzyah initiate a battle with Israel? Among the spoils taken from Edom were Edom's idols, which Amatzyah proceeded to worship. A prophet came and rebuked him for that, prophesying that he would be punished for this: Because of this idol worship, the commentaries say, Hashem gave Amatzyah the idea of going to war with the king of Israel, a war in which he was defeated. (Malbim, Rashi)

Verses 9-10:

וישלח יהואש מלך ישראל אל אמציהו מלך יהודה לאמור החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון לאמור תנה את בתך לבני לאשה ותעבור חית השדה אשר בלבנון ותרמוס את החוח

הכה הכית את אדום ונשאך לבך הכבד ושב בביתך ולמה תתגרה ברעה ונפלתה אתה ויהודה עמך

החוח אשר בלבנון שלח אל הארז אשר בלבנון

Yehoash is comparing himself to a cedar of Lebanon, and Amtzyahu - to a mere thorn bush. (Radak)

תנה את בתך לבני לאשה

Even if this thorn bush wished to meet the cedar in order to arrange a wedding, the cedar obviously wouldn't be interested in the meeting, not to mention in this situation, where warfare is intended. (Radak)

ותרמוס את החוח... ולמה תתגרה ברעה

The king of Israel warned Amatzyah that he will be defeated by him. (Metzudat David)

Verses 11-12:

ולא שמע אמציהו ויעל יהואש מלך ישראל ויתראו פנים הוא ואמציהו מלך יהודה בבית שמש אשר ליהודה

וינגף יהודה לפני ישראל וינוסו איש לאוהליו

בבית שמש אשר ליהודה

Yehoash was so sure of his victory, that he chose to stage the battle in the kingdom of Yehudah, planning to go on from there to conquer the entire kingdom. (Ralbag)

Verse 13:

ואת אמציהו מלך יהודה בן יהואש בן אחזיהו תפש יהואש מלך ישראל בבית שמש ויבא (קרי) / ויבוא (כתיב) ירושלים ויפרוץ בחומת ירושלים בשער אפרים עד שער הפינה ארבע מאות אמה

ויפרוץ בחומת ירושלים... ארבע מאות אמה

Destroying the wall of a conquered city, even though there was a gate through which one could enter it, was a common practice of the time. It emphasized the total victory over the enemy. (Abarbanel, Malbim)

The Abarbanel points out that this custom was still prevalent in his times (the Middle Ages) "among the great Edomite kings" (meaning the kings of the Holy Roman Empire).

בשער אפרים

There was a special gate in the northern wall of Jerusalem, through which the tribe of Efrayim would enter. (Radak)

עד שער הפינה

1. Until the corner gate. (Radak)

2.* This was the gate which was closest to the Temple, which was the cornerstone and the foundation of the holiness of the Jewish people. (Ralbag)

Verse 14:

ולקח את כל הזהב והכסף ואת כל הכלים הנמצאים בית ה' ובאוצרות בית המלך ואת בני התערובות וישב שומרונה

ואת בני התערובות

These were the sons of the lords of the kingdom, kept as hostages at the royal court so as to prevent their parents from rebelling against the king. (Radak, Metzudat David)

Verses 15-17:

ויתר דברי יהואש.... הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי ישראל...

וישכב יהואש עם אבותיו... וימלוך ירבעם בנו תחתיו

ויחי אמציהו... אחרי מות יהואש... חמש עשרה שנה

חמש עשרה שנה

Although Yehoash was the victorious one, Amatzyahu outlived him by fifteen years. It is possible that this happened in order to teach us a lesson: Yehoash, who had been arrogant about his victory, and who had intended to harm the Davidic dynasty, ended up dying before Amatzyahu. (Malbim)

Verses 18-20:

ויתר דברי אמציהו הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה

ויקשרו עליו קשר בירושלים וינס לכישה וימיתוהו שם

וישאו אותו על הסוסים וייקבר בירושלים... בעיר דוד

ויקשרו עליו קשר

Here, too, Divrei Hayamim (25:27) gives the background to this insurrection against the king: ומעת אשר סר אמציהו מאחרי ה' ויקשרו עליו קשר. The people, headed by the students of Yehoyada, began to turn against him when he turned away from Hashem. (Malbim)

בירושלים

Even though Yehoash had defeated Amatzyah in battle, he let Amatzyah remain on his throne. ( Metzudat David)

וינס לכישה

Amatzyah escaped to Lahish, and apparently reigned there for a while, simultaneously with his son Uziyah, who had been appointed king instead of him, and who reigned in Jerusalem at the time. (Malbim)

וישאו אותו על הסוסים

Not that his body was carried on two horses, but on a carriage drawn by two horses. (Radak)

The Abarbanel notes the similarity between Yehoash and his son Amatzyah: Both started out keeping the Mitzvot properly, and in their later years began to worship idols. After being rebuked by the prophets, they suffered defeat in the hands of their enemies, and were finally assassinated by the people.

Verses 21-22:

ויקחו כל עם יהודה את עזריה והוא בן שש עשרה שנה וימליכו אותו תחת אביו...

הוא בנה את אילת וישיבה ליהודה אחרי שכב המלך עם אבותיו

אחרי שכב המלך עם אבותיו

The act of reconquering and rebuilding Eilat happened after Amatzyah died - this is a clear indication that there was an overlapping of the reigns of father and son. (Rashi)

Verses 23-25:

בשנת חמש עשרה שנה לאמציהו בן יואש... מלך ירבעם בן יואש מלך ישראל בשומרון ארבעים ואחת שנה

ויעש הרע בעיני ה' לא סר מכל חטאות ירבעם בן נבט..

הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה כדבר ה' אלוקי ישראל אשר דיבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא אשר מגת החפר

הוא השיב את גבול ישראל מלבוא חמת עד ים הערבה

1. Yerovam returned land that had been conquered by Aram. (Rashi)

2.* Yoash had reconquered the land that Aram had taken earlier; Yerovam did more than that: He took land from other kings as well. There is a debate in Chazal as to the identity of these other kings, and as to whether these lands were ever under Jewish control. It is clear, though, from the phrase "And he returned", that this was a retaking of the land. (Radak)

אשר דיבר ביד עבדו יונה בן אמתי הנביא

There is no such prophecy brought in the Tanach, and so the question arises, What is this referring to? Chazal say that the change in the fortune of the kingdom of Israel was similar to the change in the fortunes of Nineveh, brought about by Yonah - from total destruction to salvation. (Radak, Metzudat David)

Verses 26-27:

כי ראה ה' את עוני ישראל מורה מאוד ואפס עצור ואפס עזוב ואין עוזר לישראל

ולא דיבר ה' למחות את שם ישראל מתחת השמים ויושיעם ביד ירבעם בן יואש

כי ראה ה' את עוני ישראל מורה מאוד

1. Hashem had mercy on them, because their situation was getting worse and worse (moreh coming from temurah - change). (Metzudat David)

2. Hashem had mercy on them even though they kept rebelling against Hashem (moreh coming from meri - rebellion). (Ralbag)

3. Hashem saw the bitterness of their situation. (moreh coming from merirut - bitterness). (Abarbanel)

Verses 28-29:

ויתר דברי ירבעם... ואשר השיב את דמשק ואת חמת ליהודה בישראל הלוא הם כתובים על ספר דברי הימים... וישכב ירבעם עם אבותיו... וימלוך זכריה בנו תחתיו

ואשר השיב את דמשק ואת חמת ליהודה בישראל

1. David Hamelech had conquered Damascus and Hamat and appointed governors in both places (see Shmuel II 8:5-7). These governors were taken by Aram when Aram rebelled against the kingdom of Yehudah, and now Yerovam returned the governors to Yehudah, using his forces, the army of the kingdom of Israel. (Abarbanel)

2. Yerovam gladly returned the governors to Yehudah (and not to his own kingdom, Israel), happy that they were at least returning to the Jewish people. (Radak)